- מרגישים שהמיניות שלכם הפכה לחזרתית, מוגבלת ומונוטונית?
- מרגישים שהסקס שלכם מורכב רק "משאריות נוחות ונסבלות", לאחר שניפיתם את כל מה שלא נוח לכם עימו?
אל דאגה, כמעט כולנו נתקלים בכזו מהמורה, אך במקום שנרים ידיים ונקבל את רוע הגזרה, כדאי שנוסיף אינטימיות למשוואה.
אינטימיות היא לדעת מי אתה ולשתף מישהו אחר בסוד הזה
אינטימיות אמיתית מחייבת מודעות ובגרות, להכיר את עצמנו טוב יותר ולחשוף את הצדדים החבויים שלנו. ככל שברור לי יותר מי אני ואיני זקוק לאישור של בת זוגי למי שאני, אז אוכל לאפשר לה להיכנס פנימה לתוך עולמי, לאפשר לה לראות מי אני באמת (מה שאני תמיד מסתיר מאחורי מסיכה, שמא היא לא תאהב את מה שתראה).
אינטימיות מינית היא לאמיצים
אם אנו חפצים במיניות סוערת, רווית תשוקה, גילוי והרפתקאה, אינטימיות אמיתית יכולה לתמוך בנו. אינטימיות זו דורשת אומץ רב, העזה ויכולת לצאת מאזורי הנוחות שלנו, לבקוע מתוך הקרקע המוכרת והבטוחה למען משהו חדש מרגש ושונה.
לשם כך עלינו לחשוף ולבטא פנים ואיכויות נוספות שלנו, כגון: מאוויים, פנטזיות ומשאלות לב שחבויות במחשכים, בשל הפחד שהן לא ראויות. העלאתן על פני השטח, עלולה לגרור דחייה וגינוי מצד בני זוגנו ולעורר בנו כאב או תחושות של בושה ואשמה.
מנסיוני, רוב האנשים מקיימים יחסי מין באחת משתי הצורות הבאות:
- מין משימתי לצורך הנאה פיזית, גופנית שמתמקד ברצון להגיע לאורגזמה.
- מין לצורך חיבור רגשי עמוק עם בן/בת הזוג.
רבים מהזוגות שמגיעים אלי בתחום המיניות מקיימים יחסים מהסוג הראשון. לעיתים האקט עצמו מסתכם בחיכוך איברים זו בזה לשם עוררות ופורקן מיני, כמעט וללא חיבור ואינטימיות.
התפיסה והעבודה הטנטרית מסייעת לנוע לעבר מיניות של חיבור עמוק ואקסטטי שיכול להביא אף לתחושה של התעלות רוחנית.
חלק מהפרקטיות של העבודה הטנטרית כוללות האטה של האקט המיני, שימת דגש על נוכחות, התבוננות בעיניים, נשימה עמוקה, הנעה של האנרגיה במעלה הגוף, חיבור לחושים שלנו, לעצמנו ולבן/בת זוגנו.
המיקוד משתנה מהצורך לבצע ולהגיע לאורגזמה, להנאה מהדרך, חגיגת הרגע והחיבור המקודש שמתרחש כאן ועכשיו.
ויסות עצמי ויכולת לשאת אי נוחות הכרחיים לצמיחה במיניות
כל התפתחות אישית, וודאי התפתחות מינית עוברת דרך חוסר נוחות וקושי.
היכולת שלנו לווסת את הרגשות שעולים בנו, לשלוט בתגובותנו ולשאת חוסר נוחות הינה הכרחית בדרך למיניות מגוונת, עשירה ומעניינת יותר.
עלינו ללמוד לנהל אל החרדה שלנו במקום שהיא תנהל אותנו – כשאנו מתנסים בסוג של אקט מיני שאינו מוכר לנו – אין לנו תחושה של ביטחון ושליטה ולכן רמת החרדה שלנו עולה. עוד לא נוח לנו עדיין, זה לא חלק מהזהות שלנו. לכן עלינו לווסת את רגשותנו בעודנו מאתגרים את עצמנו.
לדוגמא, כשאתה מפתיע את בת זוגך לכבוד חג האהבה במתנת הלבשה תחתונה סקסית ונועזת, עליה להתגבר על התגובה הראשונית שעשוייה לעלות בה כגון: "מי אני שאלבש את התלבושת הזו? מה אתה חושב שאני "זונה", ובכלל יש לי צלוליטיס וסימני מתיחה."
כשהיא מפתיעה אותך במכנס עור צמוד וגופיית רשת שקופה שעלייך ללבוש לקראת ביקורכם הראשון בדאנג'ן. עלייך להתמודד עם מחשבות כמו: "מי אני שאלבש את הבגדים הצמודים הללו? מה אני מופרע? ובכלל הבטן שלי תשפך החוצה וכולם יבדקו לי את החבילה."
כדי לשאת את הקושי, עלינו לעבור דרך הבושה בגופינו והדחייה העצמית שמנהלות אותנו.
קבלה עצמית במקום אהדה של הסביבה
כשאנחנו לא אוהבים את עצמנו מספיק, אנחנו נסמכים על בני זוגנו כדי להרגיש אהובים. אנו מאוד תלויים בהם כדי שנרגיש טוב עם עצמנו.
כשאנו נתקלים בקשיים מיניים אנו מתחילים לחשוב אולי אני לא מספיק טוב, או יפה, או מזדקן, או שהיא לא אוהבת אותי יותר. הדימוי העצמי והערך העצמי שלנו נפגמים, דבר שמביא לכאב גדול מפני שהם תלויים בפידבקים ושיקופים הפחות מחמיאים שאנו מקבלים מהסביבה.
לפעמים השיקוף יהיה לנו כל כך קשה , שנרצה למצוא בן זוג אחר, שישמש עבורנו מראה בה נראה את הדמות שאנו רוצים לראות.
סטייה מהדרך גורמת להרחבתה
לפי דיוויד סנרש, מבכירי המטפלים הזוגיים והמיניים, יחסי מין הם לעיתים רבות שאריות בהם אנו מסתפקים, לאחר שניפינו את כל הדברים "המגעילים" ו"הסוטים" שגורמים לנו לחוסר נוחות בהם אנו מסרבים להתנסות.
עבור רובנו, "מגעיל" ו"סוטה", הינם שם קוד לכל מה שהוא מעבר לרמת ההתפתחות המינית הנוכחית שלנו. אך כדי להגיע לרמת התפתחות מינית גבוהה יותר עם רפרטואר מיני עשיר ומגוון יותר, עלינו להתנסות בדברים המגעילים והסוטים כך שנשלוט בחרדה שלנו תוך כדי, כך שהיא תפחת מספיק ונתחיל לחבב אותם.
זוכרים את הפעם הראשונה שהתנסתם למשל בתנוחה של חדירה מאחור (דוגי סטייל), וודאי בהתחלה זה הרגיש מאוד לא נוח, אולי אף מחפיץ ומוזר אל מול הנינוחות שספיקה לכם התנוחה המסיונרית. אך אני מניח שלאחר מספר התנסויות היא הפכה ליותר מוכרת ומתאימה לתפיסה העצמית המינית שלכם והצטרפה לרפרטואר המיני שלכם.
שימוש בבן זוגנו כמנוף להרחבת המנעד המיני שלנו
מנסיוני, לבני זוג תמיד יהיה סגנון מיני קצת שונה, כשכל אחד מאיתנו יהיה קרוב יותר לקוטב אחר על הרצף, בין "זיון" (Fuck) ל"עשיית אהבה". השוני עלול לייצר חוסר נוחות אך הוא חיוני לצמיחה ולהתפתחות שלנו.
זיון (Fuck) – מין חזק, חיייתי, אגרסיבי ו"מלוכלך", יכול לכלול אלמנטים של כיבוש וכניעה ולהיות מלווה בשפה גסה ומחפיצה.
לזיין דורש מאיתנו להתחבר לאיכויות כמו כעס, אגרסיה, כוחניות, לקיחה והחפצה שממש מנוגדות לתקשורת אוהבת ומכבדת, אבל הופכות את המין שלנו לעסיסי ומתובל. דחיפה לכיוון זה, תוך הנכחת האיכויות הללו, יכולה להיות מסוכנת עבורינו, כי היא מעמיד אותנו מול האפשרות שבני זוגנו יחשבו שאנו סוטים, מגעילים או גרוע מכך מגוחכים.
לחלקנו אין את האומץ הנדרש כדי לעשותו עם בני הזוג שאנו אוהבים. קל לנו יותר לעשות זאת מחוץ ליחסים עם אנשים שפחות חשובים לנו.
עשיית אהבה – מין עדין, רך מתוך חיבור לב, איטי יותר ונוכח, מלווה במילות וכינויי ואהבה ונשען על אינטימיות וחיבור.
עשיית אהבה מאוד מאיימת על חלקנו, בשל החשש לחשוף את האהבה שבתוכנו. היא דורשת מאיתנו להביא רוך, פגיעות, לבטא רגשות, להיחשף, להראות היזקקות, שעשוייה להיתפס כביטוי של חולשה.
מספר בנות זוג שלי ביקשו ממני שאומר להן דברים יפים תוך כדי האקט המיני, שאחמיא להן ואפרט את רגשותיי ותחושתיי, אחרות ביקשו שאומר להן מילים גסות ואקרא להן בשמות גנאי שונים, בשני המקרים חשתי מאוד מגושם וגמלוני. בנסיונותיי הראשונים הרגשתי שאיני קולע לציפיות שלהן ולא אומר את מה שנדרש. זה תסכל אותן, אך בעיקר אותי כשחשתי שוב כמו תלמיד במבחן – עד שסרבתי לשתף פעולה. כיום הרבה יותר קל לי להוציא מפי נהמה, או לזרוק מילה לשינוי האווירה כשאני חש שאין ממני ציפייה.
הנטיות השונות שלנו כבני זוג עשויות להופיע לנו כחוסר התאמה. החוכמה היא לצמוח לתוך הנטייה שפחות נוחה לנו, להתרחב ולהתחיל לשחק על הרצף המענג שבין שני הסגנונות.
לסיכום, יכולתנו ליצור אינטימיות מינית דורשת מובחנות
דיויד סנרש מגדיר מובחנות (Differentiation) , כיכולת לשמור על תחושה של מי שאני, כשאני קרוב למי שחשוב לי בעודו לוחץ עלי להתאים את עצמי אליו.
כפי שהמחשתי עד כה, היכולת שלנו לשמור על המובחנות שלנו מאפשרת לנו להביא אינטימיות למיניות. זאת כאשר אנו יודעים מי אנחנו, מוכנים לבטא צדדים שונים ופחות "מקובלים" שלנו, שוהים בקושי וחוסר הנוחות שאנו חווים, מווסתים את הרגשות שלנו בלי להיכנע לחרדות שלנו ושל בן/בת זוגנו. היכולת להישאר במרכז שלנו גם בעין הסערה, הינה תנאי מקדים להתרחבות וצמיחה למחוזות מיניים חדשים ומענגים.


