קבוצה כמנוע צמיחה 

הבנתי שאני סוגד לאל הלא נכון – אני מבקש הערכה, כשבעצם, כל מה שאני באמת רוצה זה חיבור וקרבה.

בקבוצה תהליכית שבה השתתפתי לפני מספר שנים, ניסיתי בכל כוחי להשתלב – להרגיש חלק, להיות שייך. אבל זה לא עבד. משהו בי חיבל במשימה, וזה לקח לי זמן להבין למה.

הגעתי לשם עם התחושה שאני "יודע". ניסיתי להרשים, להיות חכם, שנון. חיפשתי הכרה, רציתי הערכה. אבל ככל שהזמן חלף, ראיתי שזה לא מוביל אותי לשום מקום. הבנתי שאני סוגד לאל הלא נכון – אני מבקש הערכה, כשבעצם, כל מה שאני באמת רוצה זה חיבור וקרבה.

בחרתי לשנות גישה. להקשיב יותר, לשים את החוכמה שלי רגע בצד, לקחת את עצמי קצת פחות ברצינות. לשמחתי, זה עבד – סיימתי את התוכנית עם חברי נפש חדשים, ותחושת שייכות אמיתית לשבט מדהים.

מאז אני מתנהל בעולם כשאני הרבה יותר רגוע וזמין וגם הנחיית סדנאות תהליכיות הפכה לחלק מהשליחות שלי בחיים. בסדנאות המשלבות פסיכודרמה, דינמיקה קבוצתית ועוד כל טוב שאספתי לאורך השנים, אני שם את החיבור, המשחקיות, הספונטניות בחזית ואת הידע הרחק מאחור. כשהוא מופיע זה יהיה על מנת לשרת, לתמוך ולפתוח פתחים חדשים ולא על מנת להרשים. 

אז למה קבוצה? 

מניסיוני, קפיצות המדרגה בהתפתחות שלנו בדרך כלל קורות באינטראקציה מול אנשים, ופעמים רבות בקבוצה.

בדינמיקה הקבוצתית אנו יכולים להתחיל להבין את הפחדים שלנו, לבחון מה מפעיל אותנו, לראות את הדפוסים שלנו וכיצד הם משפיעים על היחסים שלנו עם הקבוצה, ולהתנסות בביטוי ממקום חדש, אותנטי וחשוף יותר. 

מה שמאפשר זאת הוא המרחב הבטוח שנוצר בקבוצה, הנסמך על החיבור העמוק והקרוב בין המשתתפים, העיניים הטובות והלבבות הפתוחים, כאשר חבריי הקבוצה פעולים באומץ ומתגברים על חסמים וקשיים, אנו מתמלאים השראה לעשות צעדים לעבר מה שבאמת חשוב לנו בחיים.